דבר מנהלת הפסג"ה
אני גאה לשלוח לכם את הניוזלטר השני שלנו שעוסק ביזמות וחדשנות בתהליכי הפיתוח המקצועי.
נושא חשוב זה מהווה בפסג"ה שלנו אבן דרך ומשמש אותנו בשיח עם השותפים שלנו.
חדשנות (Innovation), בשונה מהמצאה, מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טוב יותר כמענה לצורך קיים. אפשר גם להגדיר חדשנות כיצירת פתרונות לצרכים חדשים. לא מדובר על עשיית אותו הדבר בצורה יותר טובה אלא גם רעיון מהותי שצריך להתאים למצב החדש שנוצר.
יזמות, אין הסכמה לגבי הגדרת המושג "יזמות". למיטב ידיעתי היא הנעת תהליך חדש מתחילתו. אך קל לזהות יזמות כשרואים אותה: היא קשורה ליצירת הֶקשרים חדשים; לפיתוח נקודות מבט מקוריות; ליציאה מתוך מוסכמות ומסגרות מקובלות; למציאת פתרונות חדשים אך בני יישום, המשלבים מציאות עם דמיון ויצירה. בהקשרה הרחב, היזמות כיום מבטאת מסרים של חדשנות ושל מימוש חלומות ורעיונות, בנקודת המפגש שבין מיצוי פוטנציאל אישי לבין מתן מענה לצרכים חברתיים סביבתיים. היזמות ברוח התקופה הפוסט-מודרנית מייחסת חשיבות לטיפוח הפרט וצרכיו, אך גם מעודדת אותו לראות את מחויבותו לזולת. זוהי גישה המאפשרת לאזן בין מימוש צורכי הפרט לבין הדאגה לרווחת החברה.
כך פותח פרופ' שפסקי את אחד הפרקים בספרו "יזמים נוצרים, לא נולדים": "הבנה זו כי ניתן לחנך ליזמות מנחה את האוניברסיטאות והמכללות המכשירות יזמים, את בתי הספר התיכונים העוסקים בחינוך ליזמות כתחום דעת, ואף אותנו, השואפים לראות את החינוך ליזמות כחלק משמעותי בתכנית הלימודים הכוללת של בית הספר היסודי וכערך חשוב, הנטוע בהוויה הבית-ספרית, ואשר לאורו פועלים התלמידים, ההורים, צוות המורים וההנהלה". "אתה יכול להיות יזם, ולא חשוב מה ה-I.Q שלך... ואל תטעה - יזמים הם אנשים מאוד מיוחדים, אבל לפני שהפכו ליזמים, הם היו אנשים רגילים... אתה יכול ללמוד את כל מה שצריך, כדי להיות יזם". (שפסקי 1995 עמ' 163)
סלומון (2000) טוען כי הגיע הזמן להמיר את הפדגוגיה הסמכותית-מסורתית, פדגוגיה יודעת-כל ששלטה בחינוך שנים רבות, בפדגוגיה חדשה ועדכנית המבוססת על הגישה ההבנייתית (קונסטרוקטיבית), לפיה בונים ידע ולא רוכשים ידע מן המוכן. פדגוגיה זו מזמנת פתרון בעיות בין-תחומיות, עבודות חקר, שיתופיות ולקיחת אחריות.
בשרד (2004) מגדיר "חדשנות חינוכית" כפעילות מכוונת המציגה רעיונות חדשים בהקשר נתון במטרה לשפר באופן ניכר את יכולת הלמידה בתוך סיטואציה של יחסי גומלין ואינטראקטיביות. מארש (2004) ונחמיאס (2004) מוסיפות כי חשוב שתהליך הבניית הידע יהיה מעוגן בפעילות לימודית מבוססת פרויקטים, הדנה בבעיות אותנטיות של החיים האמיתיים.
מציאות החיים כיום מצביעה על חדשנות ויזמות כאחד הביטויים המרכזיים של התקופה הפוסט-מודרנית. ניתן לראות זאת בבירור בעולם התעסוקה, המדגיש את הצורך בכישורי יזמות לתפקידי מפתח בתחומים מגוונים. זאת ועוד, ניתן להבחין בהתפשטות היזמות כתופעה בכך שאוניברסיטאות רבות פיתחו תכניות לטיפוח ולחיזוק היזמות. הביקוש להן רב וההרשמה של התלמידים גואה.
פרופ' דוד פסיג טוען, שתפקידו של כל דור מאז ומעולם היה להכשיר את הדור הבא לקראת העתיד. אולם אופיו של העתיד שבפניו אנו עומדים אינו דומה לעתיד שבפניו עמדו דורות קודמים. הוא מציין שבעידן החדש, יזדקקו למיומנויות חדשות בעיקר בשלושה תחומים: מיומנויות למידה, מיומנויות של יצירת קשרי אנוש ומיומנויות של בחירה ויזמות. המיומנויות החדשות יצריכו חשיבה אחרת נוכח המציאות החדשה. מבחינה קוגניטיבית יהיה צורך להכשיר את התלמידים להיות יזמים ובעלי חשיבה יזמית. (פסיג, 1997)
לאור דברים אלו עלינו לערוך למורים היכרות רחבה עם עולם המושגים של החברה הפוסט-מודרנית ולפתח את יכולתם לנתח את התמורות החברתיות והכלכליות באופן שיאפשר להם לא רק להגיב לשינויים אלא גם ליזום אותם. החינוך לחדשנות וליזמות, המעודד מימוש יוזמות תוך זיקה לצורכי הקהילה וקבלת משוב ממנה, מאפשר לפתור בעיות הקשורות למציאות החיים ותורם לצמצום הפער בין ההוויה הבית ספרית לבין החיים. בבסיס הרעיון תעמוד התפיסה של יזמות המאופיינת ביכולת לנתח מצבים ולשנותם, וביכולת ליצור מצבים חדשים. טיפוחה של יזמות כרוך בפיתוח עצמאותו המחשבתית של הלומד, בעידודו ליצירתיות, לחדשנות ולנטילת אחריות, להוציא רעיונות מהכוח אל הפועל. כאמור אנו מאמינים ועוסקים בנושא ומפתחים מסגרות לפיתוח מקצועי הנותנות מענה להיבטים הקשורים בחדשנות ויזמות.